משמעות המילים "יורשיו החוקיים" בצוואת מנוח; האם יורשים על פי דין או על פי צוואה
|
ת"ע בית משפט לעניני משפחה ירושלים |
10953-08-13
22.6.2014 |
|
בפני : אורית בן דור ליבל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: י' ח' א' עו"ד אריה רחלין |
: 1. ח' ו' 2. ג' ש' 3. י'' ש' 4. א' ש' 5. האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים |
| פסק-דין | |
מהי משמעות המילים "יורשיו החוקיים" בצוואת המנוח, האם יורשיו על פי דין או שמא יורשיו על פי צוואה, היא השאלה העומדת להכרעה לפני.
הרקע הצריך לעניין
1. המנוח א' ש' ז"ל הלך לבית עולמו ביום 17.10.12 כשהוא ערירי (ולהלן: "המנוח").
2. המנוח הותיר אחריו צוואה בעדים מיום 11.9.00 (שנערכה על ידי ב"כ המבקש), בה חילק את עזבונו בין שבעה זוכים (ולהלן: "הצוואה").
3. המבקש, אחיו של המנוח, הינו אחד הזוכים על פי הצוואה ומבקש קיומה.
4. אביהם של המשיבים 1-4, ד' ש' ז"ל, הינו אח נוסף של המנוח, ואף הוא אחד הזוכים על פי הצוואה.
5. סעיף 4 לצוואה מורה כי למקרה בו ימות מי מהיורשים לפני המנוח יבואו במקומו "יורשיו החוקיים".
6. לעת פטירתו של המנוח לא היה הזוכה ד' ש'ז"ל בין החיים. האחרון נפטר ביום 07.03.2012 אחר שהותיר צוואה מיום 07.06.2004 ובה הוריש את כל רכושו לשניים מילדיו, הם המשיבים 1-2. המשיבים 3-4 אינם זוכים, על פי צוואת אביהם, בדבר.
7. לאור הנסיבות המתוארות נתעוררה שאלת פרשנות ביחס לאותו סעיף 4 בצוואה. ביום 07.08.2013 עתר המבקש לבית המשפט, בהתאם לדרישת ב"כ האפוטרופוס הכללי, להורות על הפרשנות המתאימה למילים "יורשיו החוקיים" שבסעיף, תוך שהוא מדגיש כי הוא סבור שהפרשנות הינה זוכים על פי צוואה אך הוא אינו נוקט עמדה בשאלה וביקש שלא לקחת חלק פעיל בהליך.
8. המשיבים 3-4 הגיבו לבקשה ביום 25.8.13, והמשיבים 1-2 הגיבו לה ביום 1.10.13 וביקשו את בית המשפט להכריע בה על יסוד החומר שבתיק.
9. בדיון קדם המשפט שבו הצדדים השונים על טענותיהם והסכימו כי בית המשפט יכריע בסוגיה על יסוד החומר הקיים בתיק.
טענות הצדדים
10. המשיבים 3-4, שאינם זוכים לדבר על פי צוואת אביהם, טוענים כי את המלים "יורשיו החוקיים" יש לקרוא באספקלריה של ירושה על פי דין. הם מבססים את טענתם על התרחשותם הכרונולוגית של האירועים לפיהם צוואת המנוח נערכה ארבע שנים עובר לכתיבת צוואת אביהם, ד' ש'ז"ל, ועל כוונת המנסח בעת עריכת הצוואה. לדבריהם, ברי כי כאשר היה אביהם בין החיים וטרם ניסח צוואה משל עצמו, לא יכול היה המנוח לכוון להדרתם מעזבונו ולא ניתן לפרש כך את אומד דעתו.
לדבריהם המנוח היה רווק ללא ילדים, והם ואחיהם היו משפחתו הקרובה ביותר ולכן סביר יותר כי כוונתו היתה לחלוקה שווה ביניהם. משמע, לא רק הסתייגות מהדרה יש כאן, אלא רצון להכליל את כל המשיבים בחלוקה.
11. לשיטת המשיבים 1-2, הזוכים היחידים על פי צוואת אביהם, ישנה זהות בין המושגים "יורשיו החוקיים" ו- "יורשיו על פי דין" כאשר הראשון מפנה להסדרי הירושה הקבועים בחוק הירושה התשכ"ה- 1965 (ולהלן: "חוק הירושה"). על פי חוק זה, הסדרי הירושה הם שניים; ירושה על פי 'דין' וירושה על פי צוואה.
לדבריהם, ברי כי המנוח לא ביקש להכתיב לאביהם,ד' ש' ז"ל, למי יוריש את שיזכה בו. אחר שניסח אביהם את צוואתו, יש לכבד את רצונו ולחלק כל רכוש שהיה צריך לזכות בו בין ילדיו המוזכרים בצוואתו. כל פרשנות אחרת תוביל לאי כיבוד רצונו האחרון כמו גם רצונו של המנוח.
דיון והכרעה
12. בבסיס הדיון עומד סעיף 4 לצוואה, שזה לשונו: "היה וחו"ח לא יהיה בעת מותי אף אחד מיורשיי הנ"ל או אחד מהם בין החיים - יעבור חלקו של יורשי הנ"ל שאיננו בחיים ליורשיו החוקיים".
- בסעיף זה קבע המנוח למעשה הסדר של יורש במקום יורש, כקבוע בסעיף 41 לחוק הירושה:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|